וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרֲרִים֙ לַיהוָ֔ה וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶֽחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
אגרא דכלה
אופן ג' בהקדם מה ששמעתי בשם הרב החסיד המופלא מו"ה שלמה האבד"ק נשעפליץ מ"כ, פירש הפסוקים (דברים יא כו) ראה אנכי וכו' (דברים יא כז) את הברכה וכו', (דברים יא כח) והקללה וכו' אשר אנכי מצוה אתכם וכו'. דהנה זה ידוע שסגולת המצות להתעורר אותם בשרשם להשפיע על ידם חסדים טובים והשפעות טובות להעולם כל מצוה לפי שרשה במקור העליון, וסגולת העבירות להתעורר בהיפך ח"ו דינים תקיפים. והנה כשיצטרכו צדיקים לעורר דינים ועונשים לשונאי ישראל המעיקים וצוררים לישראל, צריך להבין מאין ולאין תבא על ידם השפעת הדינין, הרי הם עוסקים רק במצות השם שמסגולתם לפעול טובות בעולם. אך הוא שהותרה הרצועה לעשות עבירה לשמה, והיא גדולה ממצוה שלא לשמה כמאמר רז"ל (נזיר כ"ג ע"ב), והנה מסגולת העבירה לפעול דינים, אך מחמת שהיא לשמה על ראש רשעים יחולו הדינים. וזה פירוש הפסוק (ראה אנכי נתן לפניכם), ר"ל בידכם וברשותכם (היום ברכה וקללה), ר"ל לפעול ברכות לישראל וקללות לשונאי ישראל, ומפרש הפסוק באיזה אופן (את הברכה) כפשוטו, (אשר תשמעו אל מצות וכו') על ידי זה יבואו ברכות לישראל, (והקללה) לשונאי ישראל הוא (אם לא תשמעו אל מצות י' אלקיכם), היינו שתעברו איזה עבירה רק שתהיה באופן (אשר אנכי מצוה אתכם), היינו עבירה לשמה אזי תפעלו על ידי זה (ללכת אחרי אלקים אחרים), ר"ל כשהקללה תלך אל אלקים אחרים וישב ישראל לבטח, ודפח"ח. ובזה נוכל לכוין המאמר והארץ היתה תהו ובהו אלו מעשיהן של רשעים, ר"ל שהצדיקים עושים כמעשה הרשעים דהיינו עבירה לשמה, ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשי הצדיקים ממש היינו מצות השם, ואיני יודע באיזה מהן חפץ יותר, כי גדולה עבירה לשמה ועל ידי זה יש מפלה לשונאי ישראל ובאבוד רשעים רנה (משלי יא י), כיון דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב, הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשי הרשעים, דאמרינן בגמרא (מגילה י' ע"ב) מפני מה לא נאמר כי טוב באבדן הרשעים (דברי הימים ב' כ כא), כי אין הקב"ה חפץ באבדן מעשי ידיו, ממילא שפיר מוכיח מדנאמר בכאן כי טוב, שבמעשיהן של צדיקים חפץ ולא במעשי רשעים. השי"ת יעזרנו על דבר כבוד שמו: